דיכאון מג׳ורי הוא מחלה כרונית המאופיינת בסימפטומים רגשיים, מוטיבציונים, פיסיים וקוגניטיביים. מבחינה קוגניטיבית, שליטה אינהיביטורית – היכולת להתמקד במטרה תוך התעלמות מהסחות דעת - נתפסת כמרכיב חשוב, ואפילו כגורם, בדיכאון. למרות החשיבות של שליטה אינהיביטורית בדיכאון, אין עדיין הבנה מספקת לגבי התנהגות שליטה אינהיביטורית בחיי היומיום, והקשר בין שליטה אינהיביטורית ושינויים אקולוגיים, יומיומיים, במצב הרוח.

בפרויקט הנוכחי אנחנו משתמשים באפליקציה שמותקנת על טלפונים ניידים כדי לנטר, בצורה אקולוגית, את מצב הרוח של הנבדקים, וכך מודדים את הקשר בין שינויי מצב הרוח לשליטה האינהיביטורית תוך שימוש במטלות קוגניטיביות שונות (מעקב אחר אובייקטים, מטלת סטרופ, מטלת go/nogo).

שותפים: פרופ׳ עומר בונה (פסיכיאטריה), חברת פוזיט סיינס

מממנים: הקרן הלאומית למדע (ISF)

כיוון ששליטה אינהיביטורית נראית כרכיב מרכזי בדיכאון, הפרויקט הנוכחי נועד לבחון האם אימון אדפטיבי ונייד של יכולות שליטה אינהיביטוריות יכול לעזור בהפחתה של סימפטומים הקשורים בדיכאון באוכלוסיה הסובלת ממגוון מצבים נפשיים. האימונים מתבצעים באמצעות אפליקציה המותקנת במכשיר הנייד של המשתתף, ומשתנים באופן אדפטיבי ובהתאם לביצועיו האישיים. מדדים הקשורים לקוגניציה, דיכאון, חרדה ותפקוד נמדדים לפני תחילת האימונים, מיד לאחריהם ולאחר מספר שבועות (מעקב). המחקר נערך על מדגם של בני נוער במתקן לבריאות הנפש בנס ציונה.

סטודנטית: טליה לעסרי

הגורמים המשפיעים על עמידות של לוחמים ולוחמות בצבא לא ברורים דיים. במחקר הנוכחי, שיערך בבסיסי ההכשרה המשותפים של לוחמי ולוחמות גבולות, נשתמש באפליקציית ניטור ובשעוני מעקב חכמים כדי לבדוק את הגורמים הקשורים לעמידות נפשית של לוחמות ולוחמים בצבא, נבדוק את ההבדלים בין גברים ונשים במדדי עמידות שונים, ונבדוק האם אימון שליטה קוגניטיבית יכול לשפר את העמידות הזו, שנמדדת מיד בתום האימון ולאחר מספר חודשים.

סטודנטיות: ענת אפק ורינה בן-אברהם

שותפים: ד״ר יפית גלבוע (ריפוי בעיסוק), אל״מ ד״ר אריאל בן-יהודה, נועה ברזין (צה״ל)

מימון: מפא״ת

המחקר הסתיים

היכולת שלנו להראות אמפתיה לאחרים מושפעת ממצב הרוח שלנו. בניסוי הנוכחי אנחנו בודקים את השפעת מצב הרוח על היכולת שלנו להראות אמפתיה לאחרים.

סטודנטית: נעם רוט

שותפה: ד״ר ענת פרי (המחלקה לפסיכולוגיה)

חלק מהאנשים שהחלימו מסרטן סובלים מירידה קוניטבית, בין אם בגלל הסרטן עצמו ובין אם בגלל הטיפולים שעברו (כימותרפיה או הקרנות). מחקר החלוץ הנוכחי יבדוק את היעילות של טיפול משולב, הכולל אימון קוגניטיבי ושיקום מרחוק ע״י מרפאה בעיסוק, בשיפור יכולות קוגניטיביות, איכות חיים ותפקוד בקרב המחלימים מסרטן.

שותפות: ד״ר יפית גלבוע (ריפוי בעיסוק), ד״ר חן מקרנץ (אונקולוגיה)

מימון: האגודה למלחמה בסרטן

הקרן לחקר הסרטן בישראל (  ICRF Brause Family Initiative for Quality of Life) 

הפרויקט, המבוצע בשיתוף פעולה יחד עם מספר מעבדות באירופה, עושה שימוש בהתערבות מרוחקת משולבת לטיפול בדיכאון מג'ורי: משחק וידאו חדשני לשליטה קוגניטיבית יחד עם גירוי מוחי לא פולשני ביתי (NIBS). בשנה הראשונה של הפרויקט אנו מפתחים את הטכנולוגיה הייחודית שתשמש במחקר. המחקר הקליני המבוקר יכלול כ-110 חולים עם דיכאון ויבוצע ב-3 אתרים קליניים באירופה: בישראל, בגרמניה ובלטביה. בסיומו נוכל לדעת האם הטכנולוגיה החדשנית תוכל לשמש כתוספת או כתחליף לטיפול תרופתי בדיכאון. 

שותפות: פרופ' עומר בונה (הדסה), פרופ' דפני בבלייר (UNIGE), פרופ' פרידהלם הומל (EPFL), פרופ' פרנק פאדברג (UMN), פרופ' אלמארס רנקאנס (LMU).

מתאמת מחקר: שירה אחישר

מממנים: ERA-Net Neuron (https://www.neuron-eranet.eu/_media/DiSCoVeR_summary.pdf

לקות בתפקודים ניהוליים, התהליך הקוגניטיבי האחראי על התנהגויות מכוונות משימה, נחשבת כמרכיב בסיסי בהפרעת קשב וריכוז  (ADHD). מאחר ולטיפולים כיום יעילות מוגבלת, קיים צורך בהתערבויות חדשות ויעילות המיועדות באופן ישיר לשיפור לקות זו. אנו בוחנים את היעילות והכדאיות שבגישה טיפולית חדשה, המשלבת שני טיפולים המיועדים ישירות לתפקודים הניהוליים: גרייה מוחית לא פולשנית המכוונת לקורטקס הפרה-פרונטלי ואימון קוגניטיבי ממוחשב. אנו נדגום ונמדוד תסמיני הפרעת הקשב והריכוז, תפקודים ניהוליים  ומדדים עצביים  לפני ואחרי הטיפול.

מהספרות עולה כי נכון להיום, תוצאות מחקרים ביחס למדדי EEG כמרקרים נוירונאליים לאבחון ADHD הינן שנויות במחלוקת. כחלק מהמחקר, נבדוק האם ישנו הבדל בין קבוצות ה-ADHD לבין קבוצה מקבילה ללא ADHD במדדים של תפקודים ניהוליים וכן במדדים נוירונאליים- בעזרת בדיקות EEG, כאשר המיקוד הוא בגלי בטא, תטא והיחס בין תטא לבטא (TBR). כמו כן, נבדוק האם ישנה קורלציה בין המדדים הנוירונאליים לבין התפקודים הניהוליים וכן האם הקשר במדדים אלו שונה בין שתי הקבוצות (ADHD מול קבוצת הביקורת).

מממנים: משרד המדע :1. מלגה ע"ש גולדה מאיר לקידום נשים באקדמיה- מגזר עסקי. 2. מלגה ע"ש צבי ינאי לדוקטורנטים אזרחי ישרל ערבים, דרוזים וצ'רקסים.

שותפים למחקר: פרופ' איתי ברגר (נוירולוגיה של הילד, בית חולים אסותא אשדוד), פרופ' רועי כהן קדוש (Department of Experimental Psychology, University of Oxford) , פרופ' איתן כרם (מחלקת ילדים, מרכז רפואי הדסה והאוניברסיטה העברית), חברת InnoSphere, תלמידי תוכנית אלפא.

בעיות בויסות רגשי נחשבות לרכיב מרכזי בהפרעת קשב וריכוז. עם זאת, קשה למדוד ויסות רגשי במדידה חד פעמית במעבדה, והקשר של ויסות רגשי לתפקודים ניהוליים, שגם הם נחשבים לבעייתיים בהפרעת קשב וריכוז, אינו ברור. במחקר החדשני שלנו נעשה שימוש בכלי ניטור אקולוגיים – אפליקציה לטלפונים ניידים ושעוני מעקב חכמים – למדידה יומיומית של מידת הויסות הרגשי והתפקודים הניהוליים, ומדידת ההשתנות המשותפת שלהם במהלך היומיום.

סטודנטית: מעין כהן

שותפים: פרופ׳ עדינה מאיר (ריפוי בעיסוק), פרופ' איתי ברגר (המחלקה לעבודה סוציאלית).

מממנים: המכון הלאומי לפסיכוביולוגיה בישראל (NIPI)

המחקר הסתיים

בפרויקט משותף זה נפתח אפליקציה ניידת שתעזור לגננות/ים ומורות/ים להתחקות ולעקוב אחר בעיות התנהגות אצל ילדים צעירים, וליישם שיטות התערבות התנהגותיות.

שותפים: פרופ' תום גומפל (בית הספר לחינוך), ד"ר ג'ודה קולר (בית הספר לחינוך), פרופ' יפעת קוליקנט (בית הספר לחינוך)

מממנים: משרד החינוך

פוסט-דוקטורנטית: ד"ר אורלי שמעוני