לקות בתפקודים ניהוליים, התהליך הקוגניטיבי האחראי על התנהגויות מכוונות משימה, נחשבת כמרכיב בסיסי בהפרעת קשב וריכוז  (ADHD). מאחר ולטיפולים כיום יעילות מוגבלת, קיים צורך בהתערבויות חדשות ויעילות המיועדות באופן ישיר לשיפור לקות זו. אנו בוחנים את היעילות והכדאיות שבגישה טיפולית חדשה, המשלבת שני טיפולים המיועדים ישירות לתפקודים הניהוליים: גרייה מוחית לא פולשנית המכוונת לקורטקס הפרה-פרונטלי ואימון קוגניטיבי ממוחשב. אנו נדגום ונמדוד תסמיני הפרעת הקשב והריכוז, תפקודים ניהוליים  ומדדים עצביים  לפני ואחרי הטיפול.

מהספרות עולה כי נכון להיום, תוצאות מחקרים ביחס למדדי EEG כמרקרים נוירונאליים לאבחון ADHD הינן שנויות במחלוקת. כחלק מהמחקר, נבדוק האם ישנו הבדל בין קבוצות ה-ADHD לבין קבוצה מקבילה ללא ADHD במדדים של תפקודים ניהוליים וכן במדדים נוירונאליים- בעזרת בדיקות EEG, כאשר המיקוד הוא בגלי בטא, תטא והיחס בין תטא לבטא (TBR). כמו כן, נבדוק האם ישנה קורלציה בין המדדים הנוירונאליים לבין התפקודים הניהוליים וכן האם הקשר במדדים אלו שונה בין שתי הקבוצות (ADHD מול קבוצת הביקורת).

מממנים: משרד המדע :1. מלגה ע"ש גולדה מאיר לקידום נשים באקדמיה- מגזר עסקי. 2. מלגה ע"ש צבי ינאי לדוקטורנטים אזרחי ישרל ערבים, דרוזים וצ'רקסים.

שותפים למחקר: פרופ' איתי ברגר (נוירולוגיה של הילד, בית חולים אסותא אשדוד), פרופ' רועי כהן קדוש (Department of Experimental Psychology, University of Oxford) , פרופ' איתן כרם (מחלקת ילדים, מרכז רפואי הדסה והאוניברסיטה העברית), חברת InnoSphere, תלמידי תוכנית אלפא.

בעיות בויסות רגשי נחשבות לרכיב מרכזי בהפרעת קשב וריכוז. עם זאת, קשה למדוד ויסות רגשי במדידה חד פעמית במעבדה, והקשר של ויסות רגשי לתפקודים ניהוליים, שגם הם נחשבים לבעייתיים בהפרעת קשב וריכוז, אינו ברור. במחקר החדשני שלנו נעשה שימוש בכלי ניטור אקולוגיים – אפליקציה לטלפונים ניידים ושעוני מעקב חכמים – למדידה יומיומית של מידת הויסות הרגשי והתפקודים הניהוליים, ומדידת ההשתנות המשותפת שלהם במהלך היומיום.

סטודנטית: מעין כהן

שותפים: פרופ׳ עדינה מאיר (ריפוי בעיסוק), פרופ' איתי ברגר (המחלקה לעבודה סוציאלית).

מממנים: המכון הלאומי לפסיכוביולוגיה בישראל (NIPI)

המחקר הסתיים